יש מעט רכיבות שבהן מישהו מהקבוצה לא שואל לדעתי על האם כדאי לרכוב על קליטים או על פלאטים כשרוכבים על אופני הרים.
אז למי שלא מכיר- כמשדברים על "פלאטים", הכוונה לפדלים שטוחים (flat), אשר עליהם מונחת הנעל באופן טבעי ואין שום חיבור נוסף. בקיצור, פדל "רגיל".
בקליטים (ידוע גם כ-Clipless, SPD או פשוט לרכוב מחוברים) הכוונה לפדל שמגיע עם מנגנון חיבור ונעל מיוחדת עם מנגנון מתאים, בתצורה זו יש חיבור פיסי בין הנעל לפדל עם אפשרות לשחרור מהיר במקרה של עצירה / נפילה.
יתרונות וחסרונות קליטים:
- "על הנייר" לרכיבה עם קליטים יש יותר יתרונות מחסרונות, בפועל, זה עניין אינדיוידואלי. החיבור לפדל קודם כל מאפשר לנו דיווש קצת יותר יעיל. יש שיטענו לממש "מכפיל כוח", אם כי בפועל מדובר בשיפור של תוספת שולית, מי שיהנה מהיעילות המוגברת הם בעיקר רוכבים תחרותיים או רוכבים למרחקים ארוכים, ולכן ברוב תחומי הרכיבה התחרותיים תראו דומיננטיות של רוכבים מחוברים – המתחרים צריכים להשיג כל יתרון אפשרי, ולו הקל ביותר. מצד שני אל תטעו- המהירות שלהם באה מאימונים מקצועיים וכושר מעולה! כל הדיבורים על שיפורי קסם מידיים של 20%-30% הם די מופרכים. יתרון היעילות מגיע בעיקר בשטחים המתים של הדיווש (שעה 6-12) ולא כפי שחושבים ב"משיכה" הרי שתמיד הארבע ראשי ידחוף משמעותית יותר חזק ממה שאנחנו מסוגלים "למשוך". גוף האדם בנוי לדחוף עם הרגליים ולא למשוך, באופן טבעי.
- הקליטים גם מקבעים אותנו לתנוחה קבועה יחסית, ועם ביצענו התאמה טובה של האופניים, אנחנו מוודאים שתמיד הרגליים יהיו במיקום אופטימלי. מצד שני, הרגליים גם מקובעות ולעתים זה גורם לתנוחה לא נוחה או לא טבעית, אין ברירה לרגל אלא להתמקם בנקודה אחת בלבד.
- החסרון העיקרי של הקליטים הוא העובדה שרוכבים רבים מאבדים ביטחון בשימוש בהם, ואז הקליטים הופכים לגורם מטריד ומפחיד במקום לשדרוג. אני תמיד טוען שאסור שיהיה על האופניים שום דבר שמפריע לנו. מצד שני, יש לי גם תלמיד לדוגמא שהקליטים משפרים לו את הבטחון ונותנים לו הרגשה מעולה, אז בהחלט כדאי למי מכם שמקבל ביטחון מקליטים – להיצמד אליהם.
יתרונות וחסרונות פלאטים:
- פלאטים: לרכיבה עם פלאטים יתרון של נוחות, כשאנחנו יורדים מהאופניים יש לנו סולייה רגילה שנוח לצעוד איתה. בנוסף לכך, הרגל יכולה להתמקם באופן טבעי יחסית על הפדל ולא צריך דיוק כירורגי במנח הרגל.
- יתרון מרכזי נוסף הוא תחושת הבטחון והעובדה שאנחנו לא "מרותכים" לאופניים. למרות שכל מי שרוכב עם קליטים מתרגל מהר יחסית לשחרור המהיר, עדיין קל יותר להוריד רגל מהפדלים כשאנחנו על פלאטים. רוכבים רבים משום מה עוברים לקליטים למרות שהם רק מרגישים בטוחים עם פלאטים- זו טעות. אם נוח לכם עם פלאטים, תישארו איתם בכיף. אני רוכב עליהם כבר עשור ואין תלונות.
- יתרון נוסף הוא שפלאטים לא נותנים לנו "הנחות" ומאפשרים לנו לוודא שהטכניקה ושפת הגוף שלנו אופטימליים. החיבור לאופניים צריך לנבוע משם ולא להיות מלאכותי. על כך כתבתי מאמר נוסף על למה עדיף ללמוד רכיבה עם פלאטים ולא עם קליטים.
- בפועל, בהחלט ניתן להגיע לדיווש יעיל ועגול גם כאשר רוכבים עם פלאטים. גם אם לקליטים תמיד יהיה כאן יתרון מסויים ביעילות- זיכרו ששיפור משמעותי בטיפוס יבוא קודם כל משיפור הכושר שלנו וטכניקת הדיווש, ורק אחר כך משיפורים בציוד. אני אישית רוכב על פלאטים, גם בטיולי All Mountain בחו"ל הכוללים טיפוסים ארוכים.
אז קודם כל להסדיר את עניין הטכניקה, ורק אז לעבור לקליטים, אם בכלל. בוידאו הבא למשל, בו אני רוכב בסינגל טכני בכרמל – הרכיבה היא עם פלאטים ואין בעיה עם ניתוק מהאופניים בקטעים טכניים או גם בזמן אוויר:
רוצים להתעדכן במאמרים וטיפים חדשים? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלי
כדאי מאוד ללמוד טכניקת רכיבה נכונה על פלאטים ולא על קליטים, משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא תחושת הביטחון, כשתגיעו לאלמנטים חדשים לא תצטרכו לדאוג לעניין של הורדת רגל מהפדל, תהיו רגועים יותר ותתרכזו בטכניקה ולא בכף הרגל שלכם. הסיבה השניה היא שהחיבור לאופניים יכול להטעות אותנו ולתת תחושה שיש חיבור מצויין לאופניים, למרות שהוא מלאכותי.
[singlepic id=137 w=320 h=240 float=center]
2 הפסקאות הבאות הן אולי החשובות ביותר במאמר הזה!
אם החלטתם שאתם רוכבים על קליטים, תתחייבו! פגשתי לא פעם רוכבים עם קליטים, שמנתקים את הנעל בקטעים טכניים ורק מניחים אותה על הפדל. כאן הם מפסידים פעמיים, גם מוותרים על היתרונות המובנים של הקליטים וגם נכנסים דווקא לקטע טכני עם יציבות מופחתת. אם הקליטים מפריעים לכם, תעברו לפלאטים עד שתרגישו יותר בנוח על האופניים. הימנעו גם מפדלים שצד אחד שלהם שטוח וצד אחד עם קליטים, הם תמיד יעסיקו אתכם יותר מדי בחיפוש אחרי הצד הנכון של הפדל – הנחת הרגל על הפדלים צריכה להיות עניין טבעי וזריז.
שוב שיהיה ברור: אם הרגליים בורחות לכם מהפדלים בקטעים טכניים או קפיצות ודרופים – התיקון הנכון הוא שפת גוף, לא מעבר לקליטים. נכון לעבור לקליטים כאשר אתם שולטים טוב בטכניקה, והקליטים מרגישים לכם כמו שדרוג ושיפור, ולא פוגעים בתחושת הבטחון.
לרוכבים תחרותיים לא תהיה דילמה, ולשאר הנה כלל האצבע, רוכבי קרוס קאנטרי, ומי שאוהב לכסות מרחקים, לטפס, ולדווש הרבה – כדאי לעשות את המעבר לקליטים. לרוכבי פנאי, רוכבי All Mountain וכל מי שנוח עם פלאטים, אפשר להישאר איתם. חשוב לזכור שכמו בהרבה דברים באופניים, אין כאן נכון ולא נכון – הבחירה בין קליטים לפלאטים היא עניין של העדפה.
אהבתם את המאמר? אם כן, הירשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על מאמרים חדשים, סרטוני הדרכה והדרכות בשטח.
