נסיון טוב, נסיון רע

ניסיון טוב ברכיבה הוא לא רק שעות אוכף, אלא בניה נכונה של כישורי רכיבה. כדי לצבור ניסיון טוב הדבר הראשון שאתם צריכים להיות מודעים אליו הוא ההיבט של "ניסיון רע" ולוודא שאתם לא נופלים למלכודת הזו.

לפני כל הדרכה אני משוחח קצת עם הרוכבים כדי לדעת איפה הם רוכבים, באיזו תדירות וסגנון, ומה הם מחפשים ללמוד. לרוב, מהצד השני של השיחה יש תחושת מחויבות רבה לציין את הניסיון ברכיבה במדד של זמן. מנסיוני, אם רוכב מספר שהוא על האופניים תקופה ארוכה של שנים, או רק שישה חודשים – אין בכך אינדיקציה ליכולת הטכנית המעשית. אז איך הניסיון יכול להשפיע לנו על הרכיבה, לטובה ולרעה?

כיצד רוב הרוכבים מודדים ניסיון?

כשמתייחסים לניסיון ברכיבה, בדרך כלל נוצרת משוואה שכוללת את אחד או יותר מהמשתנים הבאים: כמה שנים הרוכב פעיל, אל כמה רכיבות יוצאים בשבוע, מה אורך הרכיבות בזמן או במרחק. בפועל הניסיון נמדד ב"זמן אוכף". עד כמה זה חשוב כדי להפוך לרוכב עם טכניקה טובה באמת?

עוד בשיחות איתי, רוכבים רבים עם ותק משמעותי של חמש עד עשר שנים תוהים אם באמת הדרכה יכולה לתרום להם משהו לאור כל הניסיון שיש להם – שוב מדובר על צבירת זמן בלבד ולא על אינדקציה ליכולת.

אחת התופעות המעניינות שאני פוגש בהדרכות, והיא מאוד שכיחה – היא מפגשים עם שני רוכבים, אחד מנוסה והשני טרי בתחום. לרוב הרוכב המנוסה החליט לעזור לרוכב הטרי וקבע מפגש הדרכה לטובת החבר הטירון ("יש לי חבר שצריך הדרכה…"). עניין משעשע הוא שלעתים קרובות "הטירון" רוכב בתום מספר שעות הדרכה הרבה יותר טוב, טכנית, מהחבר המנוסה. אז איפה הניסיון בא לידי ביטוי והאם הוא בכלל משמעותי?

ניסיון "רע"

ניסיון שמבוסס על צבירת שעות אוכף נטו, הוא לא בהכרח רע, אך מבחינה טכנית הרבה פעמים הוא כן. על אופניים, לא כל הטכניקות הן אינטואיטיביות, ובעיקר טכניקות הבסיס כמו עמידת מוצא הולכות לאיבוד איפשהו בתחילת הדרך, לאחר מכן רוכבים לא משלימים את הבסיס אלא פשוט ממשיכים עם מה שהם יודעים.

אם אתם חושבים שהדרך היחידה להשתפר ברכיבה היא לצבור שעות על הסינגלים, אתם טועים ובגדול. במקרה הטוב אתם תעשו שוב ושוב את אותה הרכיבה ואותו קו מוכר, ובמקרה הרע תקבעו אל עצמכם הרגלים שגויים שיהיה קשה מאוד לשנות בהמשך הדרך.

מנקודת המבט הזו, רוכב עם ניסיון של עשור בו הוא הטמיע הרגלים לא נכונים, נמצא במצב הרבה יותר רע מאשר רוכב עם ניסיון של שעתיים אבל עם ראש פתוח ודף נקי. אולי אתם חושבים לעצמכם שלא יכול להיות שרוכב עם ניסיון של חודשים ספורים או אפילו ימים ספורים יהיה עם טכניקה יותר טובה מרוכב עם ניסיון של שנים, אבל זה יכול להיות – וזה קורה!

רכיבה זה נסיון נחמד, אבל לא תמיד טוב לטכניקה

ניסיון טוב

ניסיון טוב הוא לא רק שעות אוכף, אלא בניה נכונה של כישורי רכיבה. כדי לצבור ניסיון טוב הדבר הראשון שאתם צריכים להיות מודעים אליו הוא ההיבט של "ניסיון רע" ולוודא שאתם לא נופלים למלכודת הזו.

הדבר השני שחשוב הוא לבנות בסיס נכון של הרגלים. עמידת המוצא צריכה להיות מושלמת, חייבים להבין את עקרונות הרכיבה הבסיסיים כמו שיווי משקל, מבט מנחה גוף והפרדת גוף מהאופניים, ומשם אפשר להמשיך. האוטו דידקטים שביניכם יכולים אולי לעשות את זה עצמאית, אבל באמת שאין תחליף לאימון והדרכה מסודרים.

שימו לב לעוד מלכודת קטנה! לעתים קרובות למי אנחנו פונים כדי לקבל טיפים ועצות מעשיות? נכון… לרוכבים ה"מנוסים". אנחנו מחליפים נסיון בסמכות מקצועית, ולעתים קרובים זו טעות.

מכיוון שקשה לרוכבים חדשים לאבחן מקצועיות של רוכבים מנוסים, הנה טיפ קטן: אם רוכבים מנוסים אומרים לכם בשלב כשלהו את המשפט הבא: "רק תחת אחורה ולשחרר!". בבקשה, קחו בערבון מוגבל את ההדרכה שאתם מקבלים. זהו אחד הדגלים אדום לניסיון רע.

הדבר השלישי צריך להיות הקדשת זמן לתרגול ממוקד ולא רק רכיבה. אני בהחלט רואה גם קבוצות של רוכבים ביער שעוצרים ומתאמנים על אלמנטים שוב ושוב- זה מצוין! תרגול ואימון אינו כמו רכיבה רגילה, אלא יציאה לשטח כדי לבצע חזרות על אלמנטים ולקבע מיומנות נכונה. ללא בסיס נכון ותרגול שגרתי, יש סיכוי טוב שאתם צוברים ניסיון רע!

לאחר שבניתם בסיס נכון ותרגול מספק, ורק אז, שעות האוכף יתחילו להיות אפקטיביות בצורה משמעותית, וגרף השיפור יהיה מהיר הרבה יותר.

אז אם אתם רוכבים ותיקים אבל אוכלים אבק מחבר'ה שהם טירונים, או אם אתם "מתאמנים" פשוט על ידי עוד ועוד שעות רכיבה, תבדקו אם אתם צוברים ניסיון טוב, או ניסיון רע.

מודל הנהג

ההקבלה הכי טובה שאני יכול לתת היא מעולם הרכב. קחו נהג ותיק, 25 שנה על הכביש, נוסע 30,000 ק"מ בשנה, ללא תאונות, ללא עבירות – האם מדובר בנהג טוב? אם נשפוט את היכולת להגיע ממקום א' למקום ב' בצורה בטיחותית, כנראה שכן, הנסיון שלו רלוונטי וטוב בקונטקסט. זה דומה לרכיבה רגועה במוד טיול.
קחו את אותו הנהג למסלול מירוצים מול חבר'ה בני 16 שמתחרים 4 שנים… וברור לכולנו שלמרות יתרון בנסיון מאחורי ההגה של עשרות שנים ומאות אלפי ק"מ, אין לו סיכוי קלוש לסיים במקום אחר מאשר אחרון.
מדוע? כי הנסיון שלו לאותה הסיטואציה לא רלוונטי, הוא נסיון רע בקונטקסט. זה דומה לרכיבה טכנית בסינגלים אתגריים.

אז על איזה נסיון אתם מתבססים?

די קל לדעת, אתם כבר יודעים. ובכל זאת, הנה כמה אינדיקטורים:

  • אם אתם רוכבים הרבה שנים אבל עדיין נמצאים רק ברמה 1-2 במדריך לרמות הרכיבה
  • אם אתם רוכבים ותיקים בסינגלים של קק"ל ועדיין מתקשים באלמנטים שיש עליהם…
  • אם אתם מתקשים שוב ושוב עם טכניקות מסוימת עד שהפסקתם לנסות…
  • אם אתם חוזרים תמיד על אותם השבילים, אותם הקוים באותו הקצב…

כל אלו סימנים שהתמכרתם לנסיון ה"רע". שוב, יש רוכבים רבים שרמה מסוימת מספיקה להם וטיולים רגועים הם כל מה שהאופניים צריכים לספק להם, וזה מצוין! אך אם אתם רוצים להתקדם ולהתפתח, אל תתבססו על סתם נסיון, אלא על נסיון טוב שמורכב מתרגול עקבי ונכון. ההדרכה תכניס אתכם לשם באופן כמעט מיידי, ובהחלט אפשר גם עצמאית.

דילוג לתוכן