איזה כיף לצפות בסרטוני וידאו של רוכבי אקסטרים מקצוענים מהעולם! המהירות המטורפת, קפיצות הענק והשליטה המדהימה שלהם בשטחים טכניים שולחים את כולנו לחלום קצת…
אני לא בטוח שתמיד כדאי להשוות את עצמנו לרוכבים האלו – לא כי אסור לחלום, להיפך, אלא כי לרוב אנחנו צופים באתלטים במשרה מלאה ורוב הסיכויים שהם כאלו כבר לא מעט שנים.
אם לחזור קצת לקרקע המציאות, שלושה מרכיבים עיקריים ישפיעו על היכולת שלנו להתקדם ברכיבה לאורך השנים.
- הרכיב הראשון הוא כשרון טבעי שלרובנו אין אותו, גם לי לא. למעשה, אחת הסיבות שאני מתנחם בכך שאין לי כשרון טבעי לאופניים היא שזה הופך אותי למדריך טוב יותר –עם הקשיים שמודרכים שלי מתמודדים, גם אני התמודדתי. הרוכבים עם הכישרון הטבעי הם אלו שייקחו כל אופניים ותוך שניה יניפו גלגל קדמי וירכבו אתו אל האופק או יקפצו בקלילות מעצבנת מעל כל מכשול. את הכישרון הטבעי אפשר לפתח ולשפר, אך על היעדר שלו אפשר לפצות באימוני טכניקה.
- הגענו למרכיב השני – טכניקת רכיבה נכונה. לא ניכנס לפרטים על טכניקה הפעם, מכיוון שהבלוג שלי נוגע וימשיך לגעת הרבה בנושא. כן חשוב להפנים ולזכור: ללא טכניקת בסיס מעולה, יהיה לנו קשה להתקדם, ועם טכניקת בסיס טובה ומוקפדת יהיה לנו קל.
- המרכיב האחרון הוא גם אולי הכואב ביותר לרובנו – כושר. רוכבי דאון היל או אנדורו מקצועיים, אלו שנדרשים לשלב יותר מכולם גם כושר וגם יכולת טכנית פנומנלית, תמיד יהיו בכושר מטורף. ברור שהם אתלטים במשרה מלאה ויש להם את הזמן ואת המשאבים להקדיש לאימון, אבל אל תטעו רוכב דאון היל לא מתאמן רוב הזמן על אופני הדאון היל שלו. כדי לשמר את היכולת הטכנית הוא יבלה את מרבית הזמן בשילוב של פעילויות שונות כגון ריצה, רכיבה על אופני כביש ושעות של עבודה בחדר כושר. ספורטאי יכול להיות מאוד מוכשר ואלוף בטכניקה – אבל בלי המכונה שתאפשר לגבות את שני המרכיבים האלו, הוא לא יגיע רחוק בעולם התחרותי.
שוב נחזור אל הקרקע – מה הקשר בין האתלט שדיברנו עליו לרוכב שיש לו זמן לרכיבה אחת בסופ"ש ואולי לגנוב עוד שעה או שעתיים על האופניים באיזה בוקר באמצע שבוע? ברור שרובנו לא מסוגלים להגיע לכושר מקצועי, אך לא הייתי מנסה להגדיר מטרה כזו בתוך מגבלות החיים הנורמטיביים.
ישנם שני דברים שחשוב להבין לגבי כושר גופני ככלי והשפעתו על הרכיבה שלנו בשטח:
1. כושר הוא קריטי, הוא לא מותרות. חייבים להיות לפחות בכושר בסיסי כדי ליהנות באמת על אופני הרים. אני יכול לספר שאני קצת עצלן ולא תמיד מקפיד על אימונים מסודרים, אבל כשאני כן מקפיד התוצאות ממהרות להגיע – אני מרגיש חד יותר, עם שליטה טובה יותר והטכניקה שלי משתפרת משמעותית בזכות העובדה שיש לי בסיס טוב והכושר מאפשר להפעיל אותו. כמובן שכושר עוזר גם לבטיחות, אנחנו סוחבים יותר טוב, עושים פחות טעויות, מטפסים יותר בקלות ולא צריכים לוותר על רכיבות קשות, מתאוששים יותר מהר… בקיצור היתרונות רבים וידועים.
2. אם יש לכם זמן רק לרכיבה או שתיים בשבוע – תשאירו את האופניים לכיף, ותשפרו כושר במקום אחר. האפשרויות למסגרות של כושר שלא תלויות באופניים הן רבות – החל מריצה, שחיה, מנוי בחדר כושר (כזה שמשתמשים בו גם…), הצטרפות למועדון קרוספיט, אימוני TRX או משקולות קטלבלס, הרבה שיטות, כל מה שאתם צריכים לעשות זה למצוא אחת שאתם מתחברים אליה ולהקדיש לה שעה וחצי בשבוע. זה יכול להיות בערב או בבוקר, בבית או בחוץ, עצמאית או במסגרת – אבל תדאגו לעבוד קשה ולהתנשף חצי שעה. שלושה אימונים קצרים בשבוע ישפיעו עליכם בצורה דרמטית.
אז זה הטיפ שלי הפעם, אם אתם רוצים ליהנות באמת מהאופניים, תעשו את שני הדברים:
1. תיכנסו לכושר.
2. אל "תבזבזו" את זמן הרכיבה היקר שלכם על מנת להיכנס לכושר. בחרו אמצעים יותר נוחים ויעילים, את האופניים תשאירו נטו לכיף.
