פורסם לראשונה בטור של טל רוזוב במגזין We:ride
צילום: יוהאן יורד
כשאני לא עוסק בכתיבת טורים למגזין, אני מתפרנס מהדרכת טכניקת רכיבה. מחד חלק מה- DNA של מדריכים באשר הם הוא הרצון ללמד ולשתף, וזאת הסיבה העיקרית להשתתפות שלי במגזין.
מאידך, יהיה זה חטא מקצועי לנסות וללמד טכניקות רכיבה של ממש בהתכתבות, אי לכך החלטנו שאנצל פלטפורמה מכובדת זאת על מנת לעשות עוד דבר שחביב עלי כמדריך – לעורר מחשבה.
לראיית עולמי אם נדע לבחון ולאבחן את עצמנו קצת יותר טוב, נוכל להיות אנשים טובים יותר ועל הדרך גם ליהנות יותר מהרכיבה. באשר לשיפור טכניקות ממשי, כשאמצא טקסט שביכולתו להחליף תרגול בשטח, אמהר לעדכן או שבעצם לא.
ברוכים הבאים לטור האישי שלי, במערכת החלטנו לקרוא לו We:think. רוכבים וחושבים.
את הטור הראשון נקדיש לאחד האספקטים החשובים ביותר בשליטה על אופני הרים- עמידת המוצא. ראשית, מספר הנחות יסוד על עמידת מוצא על מנת להמחיש את חשיבותה לשליטה שלנו באופניים. עמידת המוצא מייצרת לנו באופן מידי שלושה יתרונות כאשר אנחנו מבצעים אותה נכון.
הפרדת האופניים מהגוף
כאשר האופניים זורמים על השביל, הם יקבלו אנרגיה ותנועה מתכסית הקרקע. ככל שהשביל יהיה משובש יותר ועם יותר מכשולים, כך האופניים ינועו יותר. במידה והמסה המרכזית שלנו תהיה מחוברת באופן ישיר לאופניים, הגוף ינוע ויטולטל באופן שיגרום לנו חוסר יציבות חריף. העמידה מאפשרת לנו לנתק את המסה המרכזית מהאופניים ולהשתמש בבולמי הזעזועים שלנו (ברכיים, קרסוליים ומרפקים) על מנת לשמור על יציבות מקסימאלית.
חלוקת משקל נכונה
כדי שהצמיגים שלנו יעבדו ביעילות בדיווש, פניות ובבלימה, עליהם לייצר חיכוך מול הקרקע. על מנת לייצר אותו נדרש להפעיל עליהם משקל. כאשר אנו יושבים, רוב המשקל שלנו נמצא סביב הגלגל האחורי, כלומר – הגלגל הקדמי אינו מקבל לחץ או משקל ואינו מתפקד. בדיוק מסיבה זו המיתוס הארכאי של "תחת אחורה" בירידות הוא שגוי ואפילו מסוכן לעיתים, רוכבים רבים מורידים עומס מהגלגל הקדמי דווקא כזמן שצריך אותו. בעמידת מוצא נכונה אנו נשאף תמיד להיות מעל הציר המרכזי כאשר המשקל שלנו נחלק בין שני הגלגלים באופן שווה פחות או יותר.
בטיחות
עמידת מוצא נכונה גורמת לנו לבנות "מסגרת" חזקה מעל האופניים ולהישאר בקלות במרכז האופניים גם כשאנחנו עוברים מכשולים קשים. תוצר הלוואי של עמידת מוצא טובה הוא בעובדה שאנו מצמצמים מאוד את האפשרות להתהפכות מעבר לכידון.
טיפים ליישום:
- צפו בסרטון ההדרכה על עמידת מוצא (מהסדרה הישנה, אבל עדיין טוב!)
- צאו לתרגל טכניקת בסיס ועמידת מוצא על מסלול הפאמפטרק הקרוב אליכם!
מסקנות
בהנחה שאתם יודעים לבנות עמידת מוצא נכונה, הרווח הוא עצום – יותר שליטה, יותר בטיחות, יותר זרימה ויותר יעילות. אגב, מכל הטכניקות, עמידת המוצא היא הכי פחות סלחנית לטעויות. בין אם אתם רוכבים מתחילים או אלופי עולם, רוכבים שנתיים או יומיים, הדבר הראשון שעליכם לבסס בצורה מושלמת הוא עמידת מוצא.
אז לאחר שהבנו את חשיבות עמידת המוצא, הנה השאלה שלי. אתם לא חייבים לענות עליה אך קחו אותה יחד אתכם לשבילים בפעם הבאה שתצאו לרכוב.
איזה מין רוכבים אתם? האם אתם יושבים על האופניים כברירת מחדל וקמים לעמידה רק לצורך תיקול מכשול? אם הגענו למסקנה שאופני הרים הם כלי המתפקד במיטבו כשאנחנו בעמידה, אז למה שבכלל שנרצה לשבת על האוכף? הרי ברגע שאנחנו יושבים השליטה שלנו הולכת לאיבוד, מדוע שאבחר באופן חופשי להיות עם פחות שליטה מאשר עם יותר שליטה?
לכן, כשאני רוכב – אני משתמש בעמידה כברירת מחדל, ואשב על האוכף רק כשאני חייב, ולא להיפך. כך אני תמיד מקפיד להיות בשליטה מיטבית לאורך זמן רב יותר של הרכיבה. לא חייבים להגיע למכשול אימתני או לירידה תלולה כדי לעבור לעמידה, אלא כשאפשר – עומדים! הישיבה מתאימה לקטעים בהם צריך לדווש על מנת להתקדם כמו טיפוסים ארוכים או קטעי מעבר מישוריים.
אז פעם הבאה שאתם על האופניים, תשאלו את עצמכם האם את מעדיפים את זה בישיבה, או בעמידה?
